الأربعاء، 22 أكتوبر 2014

الجمعة، 17 أكتوبر 2014

לצפות במדינה אסלאמית וידאו של סקס שיש טרור סוריה ועיראק עם חמור

לצפות במדינה האסלאמית וידאו של טרור סוריה ועיראק קיום יחסי מין עם חמור שדלף מהצבא האמריקאי או הצבא ישראלי כפי שנטען על ידי סוכנויות ידיעות רבות ובתחנות טלוויזיה

איך ולמה טייגר הורג תלמיד שנפל לתוך מתחם גן החיות ניו דלהי - צולם במצלמת וידאו!

החתול הכי גדול בעולם עם וידאו ותמונות נמר אריה

الأربعاء، 8 أكتوبر 2014

צפה בסרטון וידאו של המצב המביך ביותר במטוס

צפה בסרטון וידאו של המצב המביך ביותר בהיסטוריה מול 30,000 צופה

צפה בסרטון וידאו של מישהו קצת ספרות על המטוס למה הוא עשה משהו מאוד מצחיק

וידאו חדר האמבטיה של חבויות טריק מצלמה הנשים

Simhopperskan האמי אנדרסון מת ביום שישי.

Jönköping Simsällskap כותב שהגוף לא יכול להתמודד יותר לאחר מחלה קצרה.

היא הייתה בת 19.

אמי אנדרסון ואחותה התאומה לין התחילו לצלול כשהם היו קטנים, החלום היה לפרוץ בזירה הבינלאומית.

אמי לא זכה באליפויות בנוער וצד זוטר בנפרד מספר פעמים, ובכירה באליפות בparhoppning. היא כבר ארבע באליפות אירופה ג'וניור פעמיים.

סקיי ניוז עשוי לעמוד בפני חקירת Ofcom לאחר תלונות על מותו של 'טרול' מקאן

שדרן Sky עומד בפני חקירת Ofcom אפשרית לאחר שאישה נמצאה מתה במלון ימים ספור לאחר שצוות חדשות התעמת איתה על מצלמה על התקפות מקוונות חשודות בקייט וג'רי מקאן. סקיי אמר שהוא היה "עצוב" על ידי מותה.

רגולטור הטלוויזיה אמר שהוא היה הערכת 60 תלונות על doorstepping של סקיי ניוז של ברנדה ליילנד, בעיקר נעשה לאחר הידיעה על מותה פרצה ביום ראשון.

משטרת לסטרשייר ביום שני אישרה כי לא היה מתייחס אל מותו של אמו 63 בן במלון Marriott כחשוד והודיעה כי "קצינים מטעמו של חוקר מקרי המוות יבחנו את הנסיבות ולפני מותו הבלתי צפוי שלה" .

וידאו לא יושב מאחור בתיאטרון אישה

כאשר אתה נמצא בבריכת שחייה בעירום מלא וכולם רואים וידאו

שמלת ילדה יפה וסתיו מדהים בגלל קנאה

הנערה ששינתה את המשמעות של התעטשות וידאו

الثلاثاء، 7 أكتوبر 2014

מוקדש למייקל ג'קסון על ידי קינגסלי

Got Talent של אינדונזיה (IGT) הוא תחרות מופע כשרונות בטלוויזיה אינדונזית שהחלה ב2010. כל אחד, בכל גיל עם איזה כשרון יכול להיבחן לתכנית. מעשים להתחרות אחד נגד השני כדי לזכות בתמיכת הקהל בעת שניסתה לזכות בתואר "המנצח של Got Talent של אינדונזיה".

כשרונות אוקראינה להראות, ילד 7 שנים מדהימות

כמה קסמים טובים וכשרון החלק 1 בריטניה הפכו כשרון

סודות קוסמים הגדולים ביותר שהתגלו בסופו של

סודות קוסמים הגדולים ביותר שהתגלו בסופו של

אני שונא להיות "בחור הזה" אבל אלה היו טריקים נוראים, ואני אומר את זה כמי שאוהב את קסם במה. היית צריך להיות רדום לא לפחות מקבל את התמצית של רוב הטריקים האלה גם בלי הסבר. אם כי אני לא מופתע. אני בספק אם פוקס היה שודר מופע המוקדש לחשיפת הטריקים על ידי illusionists המובילה בעולם.

כמה שיר ישראלי חיים בסרט הודיים מאוד מעניין

כמה שיר ישראלי חיים בסרט הודיים מאוד מעניין

some comments

אחד השירים היפים שהיו בארץ...של עידן יניב ודנה אינטרנשינל-חיים בסרט הודי

יואוווו הייתי מתה על השיר הזה שהייתי קטנה נוסטלגיייה

מרגול - אל תגיד לי ביי לצפות שירי עברית וידאו שיר מקוון

הזמרת יפה וידאו חם סקסי

אל תגיד לי ביי - רצועה מס' 10 באלבום 'גלה לי' שיצא ב-2005. הקליפ צולם במועדון ה'ספשל' המיתולוגי בתל אביב. בקליפ מארחת מרגול את בני ברוכים וחברי להקת 'זולה ממברס'.
https://www.facebook.com/MargolOffici...
מילים ולחן: אסף לביא צנעני. עיבוד והפקה מוסיקלית: אסף לביא צנעני. בימוי קליפ: יונתן ברק.
הפקה: מרגול הפקות וביג בוס רקורדס.

Margalit Tzanani - Al Tagid Li Bye

יואווו איך הברמנית דומה לביונסה חחחחח

מרגלית - אני יהיה יותר וידאו שיר שעון על כרצף מקוון באינטרנט

מרגלית - אני יהיה יותר וידאו שיר שעון על כרצף מקוון באינטרנט

comments

פעם ראשונה שאני שומעת את השיר הזה... הוא מ-ה-מ-ם!

מרגול תהיי חזקה ותצאי מהסיפור המזוויע הזה הלא יאומן הזה מחזיקים לך אצבעות אני מאמין שיהיה לך משפט צדק שתצאי מזה כמו גדולה

זה שיר שאני שרה לעצמי כדי לעודד את עצמי <

https://www.youtube.com/watch?v=YNH4mq6XeTw

מרגול - בנים יחזרו אליי לצפות בוידאו שיר מתוך

מרגלית צנעני (מרגול) בשיר "נערי שובה אלי", השיר נושא את שמו של האלבום שיצא בשנת 1986.

מילים ולחן: דני שושן.

חיכיתי כל הלילה שם בתחנה הבטחת כי תשוב וכבר חלפה שנה שחר הפציע הוא לא הגיע מתי, מתי תשוב אלי" נראה לי שהשיר נכתב בדיוק על הכלא

אשמור לי למשמרת את אהבתי הוי נערי מתי תשובה אל ביתי אשמור לי למשמרת את אהבתי הוי נערי מתי תשובה אל ביתי זר שושנים קלעתי מפרחי גני עטרת ותפארת לראש חתני שחר הפציע הוא לא הגיע מתי תשובה אל ביתי אבק דרכים בתלתליו...

צפה בזמרת שירים וידאו פני מלאך - יואב יצחק

איזה שיר מרגש!!! אין אני שנים מכור לשיר!!< זמר אדיר!

LOL למה תמיד חשבתי שהוא אומ קנידלח או איך שלא נראה

בן חיים עולה עולה עולה בן חיים עולה עולה עולה!!! פ"ת של מכבי!!!!!!!!

לצפות חיים וידאו שנדרי קול

الاثنين، 6 أكتوبر 2014

שיר מקורי על ארבעת המינים מאת שגיב בר. מתוך התכנית "שנים עשר ירחים".

חוגלות בסימפוזיון על יריחו היובל - הרב יעקב שפירא ולסקור את ההיסטוריה של העבר, הווה ועתיד, ואנו מקווים

Link for Video

https://www.youtube.com/watch?v=D658aFZfP7w

הרב ד"ר חגי בן ארצי בתורת Partridge גדעון יהדות בקטעי וידאו חינוך לחיי המשפחה

חגי בן ארצי מול מאהל שליט Hagai Ben-Artzi against Gilad Shalit tent

פרופסור חגי בן ארצי מפגין נגד הלחץ שמופעל על ראש הממשלה לשחרור מחבלים.
פרופסור חגי בן ארצי הוא אחיה של שרה נתניהו.
Prof. Hagai Ben-Artzi is a brother of Sara Netanyahu

brimbrimbrim זה כנראה ההבדל ביני לבינך, גם אני לא גר בארץ (אם תכנס לערוץ שלי הוא יגיד לך בדיוק מאזה עיר התחברתי פעם אחרונה)אבל לי כן איכפת מאחי היהודים ולך כנראה שלא כי כמו שאתה כותב אתה רוצה לגור בארץ של נאצים אז כנראה שלא אני הוא הנאצי. אני מקווה שפשוט שתית יותר מדי בפורים ובכלל לא שמת לב מה כתבת.

AtheistPeaceMideast‏

חגי בן ארצי מראה לנו איזה הגיון מעוות יש לחלק מהדתיים והמתנחלים. הטענה העיקרית שלו היא שמשפחת שליט הם אגואיסטים, חושבים רק על עצמם ולא על טובת האומה העם והמדינה. רגע, זה שהבן שלהם התגיס לצבא ליחידה קרבית ונלחם בעזה זה לא מספיק טוב לו? בעוד שעשרות אלפי חרדים ורבים אחרים משתמטים.

יום כיפור - היום הקדוש ביותר בשנה - בית חב"ד

מה עושים בערב יום כיפור

ערב יום כיפור הוא יום מיוחד. מלבד היותו עמוס בהכנות לקראת הצום, הוא נחשב כ'יום טוב' ואף עורכים בו סעודת חג.
הנה הדינים המיוחדים הקשורים ביום זה.
· מבקשים סליחה: יום כיפור הוא יום בו בורא העולם מוחל וסולח לעוונות שביצענו במשך השנה החולפת, אך חכמינו זכרונם לברכה אמרו כי הוא מכפר רק על עבירות שבין אדם לבורא העולם ולא על עבירות שבין אדם לחברו. לפיכך, אם פגענו במישהו במשך השנה החולפת, זה הזמן להתנצל בפניו ולבקש את סליחתו. כאשר אדם שפגע בכם מבקש את סליחתכם, כדאי למחול לו בלב שלם ולא לנטור לו טינה.

הותר לפרסום: יעקב פינק הוא עורך הדין שהתוודה כי גנב מלקוחותיו

עו"ד פינק. הסגיר עצמו למשטרה צילום

עו"ד יעקב פינק, עו"ד ירושלמי מוכר המתמחה בנדל"ן, הודה כי גנב כ-14 מיליון שקל מלקוחותיו – כך הותר לפרסום. לדבריו, מדובר בעיקר כספים שהיו נתונים בידיו כנאמן של לקוחותיו בעסקאות מקרקעין. פינק במגעים להסדר טיעון, אולם מסתמן כי נכסיו אינם מגיעים לכדי מחצית מהכספים שבגניבתם הודה

לפי ההסדר שאליו הגיע פינק עם הפרקליטות הוא יודה בגניבת הכספים, יחזיר אותם ללקוחותיו וייגזר עליו עונש מאסר של 5 שנים. עם זאת, במידה ויתברר במהלך החקירה כי גנב סכומי כסף גבוהים מאלה שעליהם הצהיר, עשויה הפרקליטות לדרוש עונש מאסר כבד יותר.

במקביל להליכים הפליליים ולמעצרו של עו"ד פינק החלו לקוחותיו וקורבנותיו לדרוש את כספם, בין היתר בתביעות שהוגשו לבתי המשפט וכן בהליך פשיטת רגל שנפתח נגדו.

מידד טסה בן אדם מה לך נרדם "סליחות" meydad tasa Video וידאו

פיוטים ותפילות שתוכנם בקשת סליחה ומחילה מד' על חטאים ועוונות. תוכן "הסליחות" מה הן? אמירת סליחות מנהגי ה"סליחות" בתקופת הגאונים מנהגים באמירת הסליחות

שלום רב אני יודעת שזה לא פשוט אבל רציתי לדעת האם תוכלו לפרסם נוסח סליחות יחיד ללא מה שאומרים במנין כדי שיהיה יותר קל וברור מכיוון שלי באופן אישי קשה ...

יומן מלחמת יום הכיפורים-ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

זכרונות של מלחמת יום הכיפורים, הימים הגרועים ביותר של ישראל
יומן מלחמת יום הכיפורים-ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

מלחמת יום הכיפורים זכרונות של מלחמת יום הכיפורים, הימים הגרועים ביותר של ישראל

מלחמת יום הכיפורים (6 - 24 באוקטובר 1973), הגדולה במלחמות ישראל-ערב, מבחינת הכוחות שהשתתפו בה ומבחינת נפח האש שלה (אם כי לא במספר הנפגעים, שהיה גדול יותר במלחמת העצמאות, לפחות מן הצד הישראלי).

הדרך למלחמה

ב-7 באוגוסט 1970 נכנסה לתוקף הפסקת האש שסיימה את מלחמת ההתשה בין ישראל למצרים בחזית תעלת סואץ. מיד עם הפסקת האש ארגנה מצרים מחדש את מערך הנ"מ שלה וקידמה טילי קרקע-אוויר לקרבת התעלה, דבר שנמנע ממנה לפני כן בגלל שליטתו המוחלטת של חיל האוויר הישראלי בשמי האיזור. צה"ל ביסס את היערכותו בחזית זו על קו הגנה קשיח (קו בר-לב), שכלל מעוזים על קו המים, קו עורפי של מוצבים שנקרא "קו התעוזים" ודרכי גישה מרובות.

קו בר לב - הביצורים לאורך תעלת סואץ, לפני פרוץ מלחמת יום כיפור
להגדלה - לחצו על המפה

ימים אחדים לאחר סיום מלחמת ההתשה מת נשיא מצרים, גמאל עבד אנ-נאצר, ואנוור סאדאת תפס את מקומו. סאדאת החל בשידוד מערכות כללי בצבא מצרים, ובכלל זה גיוס בוגרי אוניברסיטאות לקצונה ואף לדרגים נמוכים יותר. בה בעת עשה מאמצים מרובים לרכישת נשק סובייטי מתקדם, ומשלא עלה הדבר בידו הורה במפתיע, ביולי 1972, על סילוק כל היועצים הצבאיים הסובייטיים ממצרים. צעד זה התפרש בישראל כהחלשה ניכרת של הצבא המצרי, אך צעד זה דווקא גרם לברה"מ להתחיל בהזרמת נשק חדיש למצרים.

מהלך זה של סאדאת חיזק את הערכת המודיעין הביטחונית והמדינית של ישראל (שנקראה לימים בלעג "הקוֹנְסֶפְּצְיָה"), לפיה אין מדינות ערב מסוגלות לצאת למלחמה בשנים הקרובות. ההערכה היתה שצבא מצרים חלש מכדי להילחם בישראל, ואילו סוריה לא תצא למלחמה בלי מצרים. מעבר להערכה המודיעינית השקולה (שהתבססה בדיעבד על מידע לקוי), שררה בצה"ל ובישראל כולה תחושה של ביטחון מוחלט ביכולתו של צה"ל להדוף בנקל כל התקפה מצרית או סורית, ולהסב למדינות אלה נזקים גדולים.

גורמי המודיעין וההערכה לא היו מודעים כלל לצעדים שנקט הצבא המצרי (ובמידה מוגבלת יותר, גם צבא סוריה) כדי לפצות על נקודות התורפה שלו: מלבד קידום טילי קרקע-אוויר (טק"א), שהיה ידוע, לא יוחסה חשיבות ובמקרים מסוימים גם לא היה מידע על פיתוח דוקטרינה חדשה ללוחמת חי"ר נגד טנקים בעזרת טילי נ"ט, על ההצטיידות באמצעים חדישים לראיית לילה, על פיתוח שיטות לפריצה מהירה של סוללות העפר שהגנו על קו התעלה, וחשוב מכול - על החלטתו הנחושה של סאדאת לתקוף את ישראל ולזעזע את הקיפאון המדיני ששרר במזרח התיכון מאז מלחמת ששת הימים. נשיא סוריה חאפז אל-אסד השתוקק למלחמה לא פחות מסאדאת; ביוני 1973 נפגשו השניים והחליטו עקרונית לצאת למלחמה בחודשים הקרובים. בהמשך נפגשו מפקדי הצבאות וגיבשו את תוכנית ההתקפה.

התוכניות

התאריך שנבחר להתקפה היה יום הכיפורים, ה-6 באוקטובר 1973, מתוך הערכה שהתקפה דווקא ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי תפגע קשות במוראל הישראלי. מלבד זאת היו שיקולים מסייעים, כגון אור ירח מלא ותנאי גיאות נוחים לצליחה.

המצרים היו צריכים לצלוח את תעלת סואץ, מכשול מים קשה שחלשו עליו מעוזים, תוך פריצת סוללות עפר גבוהות, להתמודד עם התגבורות הצפויות ולהגיע למערכה מקו התעוזים. גם מול הסורים עמד קו של מוצבים, שנמצאו ברובם בשטחים שולטים, והסורים נדרשו להתמודד עם צה"ל בשטח קשה מאוד ללוחמת שריון.

רה"מ גולדה מאיר במהלך ביקור בחזית סיני. משמאל, אלוף פיקוד דרום שמואל גורודיש (צילום: יצחק שגב, לע"מ)

התוכנית המצרית כללה את הבקעת קו המעוזים במספר נקודות בשלב ראשון, איחוד ראשי הגשר בקרבת קו התעוזים בשלב שני, ואחר כך התקדמות עד לצד המערבי של מעברי המיתלה והגידי המוליכים ללב סיני. המשך המהלכים היה תלוי בהתפתחויות עד לשלב זה, ולא היו בידי המצרים תוכניות מפורטות לניצול הצלחה בשלבים הבאים. להערכתם, בלימת התקפת הנגד הצפויה של צה"ל על ראשי הגשר המאוחדים שלהם היתה מספקת לשבירת הקיפאון המדיני. התוכנית הסורית כללה את פריצת קו המעוזים בשלב א', כיבוש שטח רמת הגולן בשלב ב', ובלימת התקפת נגד ישראלית על המדרונות המערביים של הרמה.

מלבד זאת הוכנה תוכנית הטעיה מתוחכמת בצד המצרי, שהתבססה על תרגיל מפקדות ("תחריר 41"), שבמסגרתו ינועו כוחות לקרבת התעלה. הערכת צה"ל היתה שזהו תרגיל בלבד, ובסיומו ישובו הכוחות המשתתפים לבסיסיהם. אך עם סיום התרגיל, ב-4 באוקטובר, הוחזרו לאחור רק מעטות מהיחידות שהשתתפו בו, והיתר נשארו ערוכות להתקפה. בצד הסורי לא נעשו מהלכי הטעיה, וישראל הרגישה בריכוזי הכוחות. מטוסי צילום נשלחו לבדוק את הנעשה בשטח, וב-13 בספטמבר התנהל קרב אווירי שבמהלכו הופלו 13 מטוסי מיג סוריים. הדבר חיזק עוד יותר את ההערכה שסוריה אינה מסוגלת להילחם בישראל, אך למרות זאת תוגברו כוחות צה"ל ברמת הגולן.

אירוע אחר שהסיח את דעתה של ישראל, אם כי לא ידוע אם היה מתוכנן מראש למטרה זו, היה השתלטות מחבלים פלסטינאים באוסטריה על רכבת שהובילה עולים מברה"מ לישראל. את הימים שלפני המלחמה עשתה איפוא ראש הממשלה גולדה מאיר באירופה, בעימות לא-נעים עם קנצלר אוסטריה ברונו קרייסקי.

במשך כשבועיים לפני פרוץ המלחמה, וביתר שאת בימים חמישי ושישי (5 - 4 באוקטובר 1973), הגיעו לישראל ידיעות שונות על המלחמה הקרֵבה (לפי כמה מקורות, אחד המודיעים היה לא אחר מאשר חוסיין מלך ירדן). שר הביטחון משה דיין קיבל את הערכת המודיעין, שגרסה כי אין חשש למלחמה. עם זאת, הוא הורה להעמיד את הצבא הסדיר בכוננות גבוהה. רק אור ל-6 באוקטובר הגיעה ידיעה מ"מקור שאין לפקפק בו" על כוונת מצרים וסוריה לתקוף את ישראל באותו יום.

ההפתעה היתה מוחלטת. צה"ל לא היה מוכן כלל למלחמה. קווי המעוזים בתעלה וברמת הגולן היו מאוישים בדלילות, וכמוהם המערכים העורפיים (אם כי ברמת הגולן המצב היה מעט יותר טוב, לאחר שיגורה של חטיבת שריון לתגבור המערך). מחסני החירום של כוחות המילואים היו ריקים למחצה, ומצב המשמעת בכוחות הסדירים היה ירוד (לדוגמה, פקודת הכוננות שניתנה בערב החג לא הגיעה לכל המעוזים של קו בר לב, או לא בוצעה).

בשעה 13:55 ביום כיפור, ה-6 באוקטובר 1973, נפתחה האש. רק אז הורה הרמטכ"ל דוד אלעזר על גיוס מילואים מלא.

בלימה ברמת הגולן

הכוח שהטילה סוריה למערכה כלל שלוש דיוויזיות ממוכנות, עם חטיבה משוריינת בכל אחת, ומאחוריהן שתי דיוויזיות משוריינות - כ-1,400 טנקים בסך הכול, וכן 1,200 קני ארטילריה. אלה הסתייעו במערך צפוף של טק"א ובכמה מאות מטוסי קרב ותקיפה. כנגדם היו לצה"ל שתי חטיבות שריון (177 טנקים בסה"כ), 2 גדודי חי"ר ב-17 מוצבים, ו-11 סוללות תותחים.

חטיבת שריון עולה לגולן, עם שחר היום השני למלחמה (צילום: דוד רובינגר)

ההתקפה הסורית נפתחה בהרעשה ארטילרית כבדה על כוחות צה"ל ומוצביו ועל יישובים אזרחיים ברמת הגולן ומעבר לה. ההוראה לפינוי אזרחים מרמת הגולן ניתנה רק אחרי הפתיחה באש. כוח קומנדו סורי השתלט, מיד עם פרוץ הקרבות, על מוצב החרמון של צה"ל. בעקבות זאת הבקיעו הסורים את קו המעוזים בשלוש גזרות דיוויזיוניות - מצפון ומדרום לקונייטרה, ודרומה משם ליד רפיד, תוך עקיפת מוצבי צה"ל. כוחות השריון של צה"ל ניהלו קרבות מטווחים קצרים בניסיון לבלום את התקדמות הסורים, אך אלה נבלמו רק בכמה גזרות (בעיקר ב"עמק הבכא" שליד תל חרמונית), ובאחרות המשיכו להתקדם. ב7 באוקטובר 1973 הגיעו טנקים סורים לעמדות תצפית על הכנרת ליד אל על ולשטח השולט על גשר בנות יעקב.

בשלב זה החלו מגיעים לרמה כוחות מילואים, ועתה היו לצה"ל בחזית זו שלוש אוגדות. אלה ניהלו לחימה קשה נגד השריון הסורי והצליחו להדוף אותו. ב-9 באוקטובר הושמד עיקר השריון הסורי ברמה, וב-10 באוקטובר נהדפו הסורים מכל רמת הגולן, מלבד מוצב החרמון שנותר בידיהם עד היום האחרון לקרבות, למרות ניסיון שנעשה ב-8 באוקטובר לתפוס אותו שוב.

מטוסי חיל האוויר הופעלו בימי הקרבות הראשונים בסיוע לכוחות הקרקע, ולא התפנו לתקוף מטרות עומק. הם ספגו אבדות קשות מסוללות הטילי קרקע-אוויר, ורק ב-8 באוקטובר התפנו לתקוף אותן.

הבקעה בדרום

צה"ל החזיק בסיני כוח שריון אוגדתי ובו 268 טנקים וכן חטיבת חי"ר במילואים בקו המעוזים. איוש הקו היה דליל מאוד, רבים מהמעוזים היו ריקים מאדם, וכך נשלל מהקו עקרון הפעולה שעליו התבסס מלכתחילה, דהיינו סיוע הדדי באש ותצפית רצופה על כל קו המים. זאת ועוד, המתקנים שנועדו להציף את מי התעלה בדלק ולהציתו היו בלתי-שמישים מחמת הזנחה (יש אומרים שהמערכת לא היתה שמישה מעולם, והוויכוח בנושא זה טרם הסתיים).

הצבא המצרי הטיל למערכה שתי ארמיות ובהן 5 דיוויזיות חי"ר, עם חטיבת טנקים בכל אחת, 2 דיוויזיות ממוכנות, 2 דיוויזיות משוריינות וכוחות נוספים, ביניהם אנשי קומנדו, צנחנים וחטיבת נחיתה ייעודית. כן היה מצויד ב-2,000 קני ארטילריה וכ-50 סוללות טילי קרקע-אוויר, ובכמות גדולה של טילים נגד טנקים. אלה הופעלו, בשלב הצליחה, מעל ראש סוללה גבוהה שהקימו המצרים בצד התעלה שלהם, ופגעו קשות בשריון הישראלי שהוחש אל קו המים.

המלחמה החלה בתקיפה אווירית על מטרות בכל רחבי סיני ובהרעשה ארטילרית כבדה, ובכלל זה טילים בליסטיים (לא-מונחים) מסוג פרוג 7. בעקבות זאת החלו המצרים לצלוח את התעלה במקומות רבים, בעיקר כאלה שלא היו מולם מעוזים מאוישים, תפסו ראשי חוף והחלו להניח גשרים. בכוח הצליחה הראשון היו חוליות ציידי טנקים רבות, שארבו לשריון הישראלי ופגעו בו בתנועתו לקרב.

מאמץ הצליחה המצרי התנהל מהר יותר בגזרת הארמייה השנייה, מצפון לאגם המר הגדול, ואילו בגזרה הדרומית שבאחריות הארמייה השלישית התנהלו הדברים לאט יותר. במשך כל יום א', ה-7 באוקטובר, הזרימו המצרים כוחות אל ראשי החוף שתפסו וביססו את אחיזתם ממזרח לתעלה, למרות ניסיונות צה"ל להדוף אותם באש מהמעוזים, בטנקים ובמטוסים; אלה האחרונים נתקלו במערך טילי קרקע-אוויר צפוף מאין כמוהו, וספגו אבדות קשות. רק לקראת סוף אותו יום התפנו המצרים להתקפות על המעוזים, ורבים מהם נפלו לידיהם.

בה בעת פעלו כוחות קומנדו מצריים בדרום סיני, מול כוחות מרחב שלמה של צה"ל, וכוחות מהארמייה השלישית נעו דרומה לעבר ראס סודר. הקרבות והמרדפים במרחב שלמה נמשכו כל ימי המלחמה. חיל הים פעל רבות במפרץ סואץ ובמפרץ אילת לסיכול ניסיונות צליחה מצריים ולפגיעה במטרות בגדה המצרית של מפרץ סואץ.

בינתיים הגיעו לסיני כוחות המילואים של צה"ל - שלוש אוגדות בסך הכול. עם שחר ה-8 באוקטובר יצאו כוחות אלה להתקפת נגד שנועדה להדוף את המצרים בחזרה אל התעלה, ואם יסתייע הדבר, אף לצלוח אותה מערבה. אולם ההתקפה נכשלה, וקו החזית התייצב כ-10 ק"מ ממזרח לתעלה. להערכת רבים, זו היתה המכה הקשה ביותר שספג צה"ל במלחמה כולה: טובי הלוחמים, בפיקוד טובי המפקדים, לא הצליחו לעקור את המצרים מהשטח שתפסו ממזרח לתעלה. יתר על כן, במהלך הקרבות התגלעו חיכוכים קשים בין מפקדי צה"ל הבכירים ("מלחמות הגנרלים"), שהוסיפו להכות הדים זמן רב אחרי תום המלחמה.

בסופו של דבר נשלח השר חיים בר-לב, הרמטכ"ל לשעבר, לפקד בפועל על חזית הדרום (להחליף בפועל את אלוף פיקוד דרום דאז - שמואל גונן). אחת מהחלטותיו הראשונות היתה לנהל קרבות בלימה בלבד בקו התעלה, ואלה הסתיימו בהדיפת התקפה מצרית כבדה לכל רוחב החזית ב-14 באוקטובר.

מתקפה ברמת הגולן

לאחר שנהדפו הסורים מרמת הגולן ב-10 באוקטובר, התרכזו רוב כוחותיהם על כביש קונייטרה-דמשק, כדי למנוע את התקדמות כוחות צה"ל לעבר דמשק. בשלב זה הצטרפו אליהם כוחות שריון וחי"ר שנשלחו ממרוקו ומעירק, ובהמשך - גם מירדן. צה"ל עבר ב-11 באוקטובר למתקפה בשני צירים עיקריים, מקונייטרה לעבר דמשק וכן צפונה משם, למרגלות רכס החרמון.

הכוחות המתקדמים נתקלו בהתנגדות עזה, אך ב-13 באוקטובר ייצבו קו סביב מובלעת בשטח סוריה שהגיעה למרחק כ-40 ק"מ מדמשק, ובה נשארו למעשה עד סוף המלחמה, תוך הדיפת כמה התקפות של הסורים ובעלי בריתם.

ב-21 באוקטובר פעל צה"ל נגד הכוחות הסוריים שהחזיקו בחרמון. מוצב החרמון הישראלי נכבש תחילה, ואחר כך נכבשו מוצבים סוריים במעלה הרכס, עד לפסגת החרמון.

אלה היו הקרבות האחרונים בחזית זו, אם כי כעבור זמן קצר החלה "מלחמת ההתשה הקטנה". הסורים הטרידו את כוחות צה"ל במובלעת ובגזרות אחרות באש ארטילרית, וכמה פעמים אף ניסו לתקוף אותם על הקרקע, עד שהושג הסדר מדיני ב-31 במאי 1974, כמתואר להלן.

בתום הקרבות ברמת הגולן עלה בידי צה"ל להדוף את הסורים מכל השטחים שתפסו בתחילה, ליצור מובלעת בשטח סוריה שאיימה במישרין על דמשק, ולהשתלט על כל רכס החרמון. הסורים איבדו בקרבות כ-4,000 אנשי צבא, מעל 1,100 טנקים ו-168 מטוסים, ועוד ציוד צבאי רב, בכלל זה כמה ספינות טילים, שכן חיל הים הישראלי פעל במשך כל הזמן הזה נגד חיל הים הסורי, בבסיסיו ובלב ים, ואף תקף מטרות בחוף סוריה מצפון ללבנון.

מתקפה באפריקה

אחרי הדיפת המאמץ המצרי המחודש במערב סיני ב-14 באוקטובר, הוחלט לעבור למתקפה בדרך "הגישה העקיפה", דהיינו, במקום להתמודד במישרין עם הכוחות המצריים שצלחו את התעלה והתבססו היטב בינתיים, להבקיע את קוויהם בנקודה אחת, לצלוח את התעלה ולכתר אותם מעורפם, תוך יצירת איום ישיר על קהיר. הנקודה שנבחרה לצליחה היתה "קו התפר" בין שתי הארמיות המצריות, בהנחה שהתיאום ביניהן יהיה נחות מהתיאום במסגרתה של ארמייה יחידה.

כוח צה"ל נע בשטחים ממערב לתעלת סואץ (צילום: ארכיון צה"ל)

כוח שריון של צה"ל הגיע אל קו המים מצפון לאגם המר הגדול ויצר בסיס אש, וכוח צנחנים צלח את התעלה ותפס ראש חוף ממול. בעקבותיו עבר כוח שריון קטן והחל לתקוף סוללות טילים מצריות, אולם צה"ל חשש להעביר כוחות גדולים יותר בהסתמך על ציר תנועה יחיד, ותחת זאת התרכז בהרחבת שליטתו בצד המזרחי של איזור הצליחה.

הקרבות באיזור זה, שנקרא "החצר", וב"חווה הסינית" שמצפון לו, היו מרים. אולם לפנות ערב ב-17 באוקטובר עלה בידי צה"ל להניח גשר דוברות על התעלה ולהזרים כוחות שריון מערבה, לשטח שנתכנה בפי החיילים "אפריקה" ובפי המפקדים "גושן".

עד ל-19 בחודש עברו שלוש אוגדות ישראליות את התעלה והחלו לנוע צפונה לעבר איסמעיליה ודרומה לעבר העיר סואץ. בסופו של דבר כותרה הארמייה המצרית השלישית (הדרומית) כליל, עם כיבוש נמל עדבייה שמדרום לסואץ, אולם כיתור הארמייה השנייה נבלם באיסמעיליה.

המצרים יצאו להתקפות נגד משתי הארמיות וכן מהארמייה הראשונה, שהגנה על קהיר, ובתום הקרבות ב-24 באוקטובר התייצב הקו כך ששתי הארמיות המצריות נותרו בשטח סיני, מקו המים ועד כ-10 או 15 ק"מ ממזרח לתעלה, אולם ביניהן הפריד שטח בשליטה ישראלית שהתמשך אל ממערב לתעלה, עד למרחק 101 ק"מ מקהיר.

צבא מצרים איבד במערכה כ-10,000 איש, ועוד 8,000 שבויים. כן איבד כ-1,000 טנקים ועוד מאות כלי רכב משוריינים ואחרים, ו-283 מטוסים ומסוקים.

הזירה המדינית

מלחמת יום הכיפורים הפתיעה את המעצמות הגדולות כשם שהפתיעה את ישראל. ברה"מ נחלצה מיד לעזרת הערבים ומנעה בימים הראשונים קבלת החלטות במועצת הביטחון, שכן מצרים (שהופתעה בעצמה מהישגיה באותם ימים) לא היתה מעוניינת בהפסקת אש. בה בעת החלו משלוחי נשק סובייטי למצרים ולסוריה. ארה"ב, אחרי היסוס של ימים אחדים, התייצבה לצד ישראל והחלה בהזרמה מסיבית של נשק ותחמושת.

רק ב-19 באוקטובר, כאשר צה"ל הגיע למרחק 40 ק"מ מדמשק וביסס את ראש החוף שלו מעבר לתעלה, עברה הפעילות המדינית לדפוסים אחרים.

שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר מילא תפקיד מרכזי במהלכים שהביאו, ב-22 באוקטובר, לקבלתה של החלטת מועצת הביטחון 338, שקראה להפסקת אש מידית בכל החזיתות. אולם הלחימה נמשכה, בעיקר משום שצה"ל ביקש לשפר את עמדותיו מעבר לתעלה. במוצאי 22 באוקטובר קיבלה מועצת הביטחון החלטה נוספת, 339, שדרשה שוב הפסקת אש.

ב-24 באוקטובר, לאחר שהושלם כיתור הארמייה המצרית השלישית וסכנת כיתור נשקפה לשנייה, גבר הלחץ המצרי על ברה"מ, שאיימה בשיגור כוחותיה כדי להתערב בנעשה. ארה"ב הכריזה על כוננות גרעינית, ובה בעת לחצה על ישראל להפסיק את האש. אחרי כמה שעות של חרדה נפסקו הקרבות והפסקת האש נכנסה לתוקף.

בהמשך התנהלו שיחות בין ישראל ומצרים בק"מ ה-101, שהגיעו לכלל הסכם הפרדה ב-11 בנובמבר 1973, ובהמשך הושגו הסכמי הפרדה נוספים בין ישראל ומצרים ובין ישראל וסוריה. קיסינג'ר היה המוציא והמביא בהסכמים אלה. עם זאת, כאמור, האש לא שככה לגמרי בחזית הסורית, ובמשך חודשים מספר התנהלה סביב המובלעת מלחמת התשה, עד להסכם הפרדת הכוחות ב-31 במאי 1974.


עו"ד פינק. הסגיר עצמו למשטרה	צילום

Amazon so Near Now

חדשות הערביות בעברית